אומנות לחימה בכלל, וקרטה בפרט, לא נועדו רק לשם הגנה עצמית. יש בתוך האומנות הזו משהו הרבה יותר רחב.
דרך אומנות הלחימה אנשים ריפאו את עצמם. הרעיון תמיד היה לחקור את תנועת הנפש ואת תנועת הגוף, ולהשתמש בזה גם ללחימה. הרעיון תמיד היה: אם אין תפישה שלמה יותר של הגוף-נפש, אין באמת לחימה יעילה. אם אתה תוקף או מגן, ואתה לא מבין את הגוף שלך, ואתה לא משתמש בו בחופשיות ובתבונה, אז תמיד יבוא מישהו בכיר, ויכוון אותך לתנועה שלמה יותר.
העובדה לעיל מסבירה, למה אפשר להשתמש באומנות הלחימה ככלי טיפולי. מדובר בתנועה שנחקרה במשך השנים, וממשיכים לחקור אותה כל הזמן באימונים מעשיים. בתוך התנועה הזו צפונים סודות על הנפש, ומרכיבים חשובים שמחזקים את בריאות הגוף ואת בריאות הנפש כאחד. ואכן, בשיטות ריפוי שונות משתמשים בכלי הזה לריפוי.
דוגמאות למרכיבים שנלקחים מתוך תנועת אומנות הלחימה עבור טיפול וריפוי: תנועה ממרכז הגוף, חיזוק מרכז הגוף בחיוּת-אנרגיה. שחרור והגמשה של התנועה בכל הגוף, התנועות נעשות בהרגשה חופשית וברכּוּת. תחושת נוכחות ועצמה בתוך כל תנועה. כמו-כן, תשומת הלב לרגשות ולמצב הנפשי, כאשר מעודדים ערנות ונוכחות, שמחה, תחושה של "לחיות את הרגע", תחושה רכּה ועוצמתית. ועם זאת, כשעולים רגשות של פחד או נוקשות או בלבול, נותנים לכך תשומת לב, ומכוונים את המתאמן לתחושה שלמה יותר.